Umi no Triton - Review

Umi no Triton

I recently finished the  series after long pause I not really remember the start as much but I will  try to outline as how I remember.

The series called Umi no Triton and released in 1972, the original manga made by Tezuka Osamu(Hi no Tori, Tetsuwan Atom, Black Jack)

Story

Umi no Triton is  series about Triton, kid that for all he know lived as normal human, he could swim for long and was a bit different in general so everyone picked on him but he lived his normal  village life.
One day awaken his army to conquer the sea  and attacked the village by now Triton started to find about his history and about his family.
after realizing that the enemy targeted him he leave to a journey in fear of endangering the village and to save the ocean.

throughout the journey he reveal more about his  past and his connection and what happened to Atlantis, fight different fish enemies.

Availability 

The only release available is based on HK subs(Chinese bootleg), while I've seen HK subs that reach lower level in terms of V\A quality and translation its still pretty terrible.
get the point across but in bad manner and with awful amount of inappropriate curses and sex hints.
Actually the main reason I watched it with lengthy pauses but as I said there is bunch of HK subs that even worst and can get sillier .

Opinion

The series heavily relies on the MoTW but do it in  a good way, each episode does expand characterization and advances the story, the bosses feel different enough in terms of style.
While its could be childish the message feel like something that can reach anyone which I guess similar to other  Tezuka Osamu manga and anime adaption.

The animation for the show sort of standard to the time, In terms of art anime still felt to me like part of the transition into color so coloring a bit wonky to the characters (not in Tiger Mask levels but  a bit like Getter Robo and Mazinger Z) , the background look fairly intimidating and provide great atmosphere of exploration, I espcially like Poseidon statue design which every time its pop out I felt quite jumpy.
The movement itself could be choppy but its TV series and you except that for certain degree.

The sound is ok in terms of OST and usage of it but not something that memorable, the main theme usage done extremely well to enhance the show and great in itself.

ניקוד במשחקים

הרבה משחקים אוהבים לכלול ניקוד כחלק מהמשחק, במיוחד במשחקים הקלילים יותר.
זה אלמנט שקל להכניס בתאוריה, הוא נותן מדד לכמה השחקן טוב ואפשר לקשר אותו בצורה יותר קלה למכניקות אחרות ועל הנייר זה באמת נשמע כמו רעיון טוב אבל מה שהרבה משחקים נכשלים לעשות זה לגרום לו ליהיות חלק מהמשחק.

מבחינה של משחקים ניקוד זה תמיד היה אלמנט חשוב ובא בצורות שונות אבל משהו שאנשים שוכחים זה למה?
שאתה משחק בכל משחק ספורט, כן יש ניקוד בין אם זה מספר השערים שהובקעו בכדורגל, כמות הרצים שהצליחו לעשות סיבוב בבייסבול, סלים בכדורסל או משחקי COIN OP שהיו מערכות שלמות סביבם שקשורים באופן ישיר לרמת קושי של הריצה והסיכון שהשחקן לוקח.
אבל מה שמשותף לכולם זה העובדה שהניקוד לוקח חלק מרכזי במשחק, בכדורגל או כדורסל כל הרעיון של שער בא ממימד אסטרטגי וביצועי של איך הצלחת להתגבר על הגנות האויב על השטח ולהבקיע את הגול או את הסל, כל המשחק סובב סביב הניסיונות להתקיף, להתחמק מהגנות היריב שתמיד מפריע ולא לתת לכדור להחטף מהקבוצה שלך ובשביל באמת להצליח.
בבייסבול הניקוד מבוסס על הטכניקה שלך ושל הקבוצה באופן ישיר בין אם את הזורק את הכדור והטכניקה של הזריקה והמשחק מוחות שלך בין החובט ולהפך.
אבל מה שיהיה קשור בכל דוגמא זה ההעובדה שלשחקן יש שליטה לניקוד, הניקוד זה לא רק כמה כדורים הצלחת לחטוף או כמה אויבים הרגת אלא איך, בספורט אין באמת צורך במערכת מסובכת לניקוד ברוב המקרים אבל זה בגלל שהאלמנט האסטרטגי מפשט ומכסה את הפער.

ברמה של משחקי מחשב זה בעיקר בא ממכונות ארקייד אשר היה בהם מכניקות יחסית פשוטות בבסיס ככה שכן היה אפשר לבחון איך השחקן הצליח אבל בין היתר היה בהם מערכות, לפעמים מוסבכות פי כמה למשחקים, בהרבה מהמקרים היו קשורים באופן ישיר לכמה השחקן העלה את הדירוג הקושי ולקח סיכונים.
משחק כמו Darius Gaiden נגיד היה די ישיר כמו רוב המשחקי יריות לרוחב אבל כלל כמה אלמנטים בשביל שלשחק לניקוד באמת יהיה מעניין:
1. העלת רמת הקושי עי לשדרג את הנשק הראשי בסוף שלב גורמת להעלת רמת הקושי עם כמות יריות, כמות אויבים ויריות.

2. אתה יכול לתפוס בוסים באמצע שלב, דבר די מסוכן  כי אתה חייב לירות בנקודה ספציפית, תקבל בונוס ניקוד די גדול אבל זה גם יעלה את רמת הקושי לאורך המשחק בנוסף לסיכון.

הקישור של הניקוד זה באופן ישיר לאיך אתה משחק, מתכנן את המסלול שלך בין העץ שלבים והעלת רמת הקושי בכל שלב ובסך הכול הקישור בין הניקוד לאסטרטגיה והטכניקה של השחקן ישירה.
אתה רוצה להשיג יותר ניקוד כי ככה אתה משחק יותר טוב ויותר מבין את המשחק ומתכנן את עצמך

או נגיד  DoDonPachi  גם משחק די ישיר מבחינת מערכת ניקוד של Chain ואיסוף של חפץ שנותן למשחק עיניין ביחד עם העיצוב שלבים, הניקוד מראה כמה אתה טוב מבחינת תכנון המסלול והביצוע שלו והעיצוב שלבים באמת מאפשר לך את זה.
לעשות Chain מלא לשלב זה דבר מספק שאתה רוצה לעשות למרות שזה ממש קשה.

Giga Wing גם היה עם מערכת ניקוד די מעניית שהתבססה על להחזיר את הכדורים עם מגן שנטען, המשחק מעודד אותך לנסות תזמונים שונים וזוויות של החזרה בשביל איסוף קל אבל מקסימלי וזה די פתוח לך לחקור ולהתעמק.
בדכ ככל שתחזיר יותר טוב ככה יותר סיכוי שתעבור.

הבעיה מתחילה שמשחקים עברו שינוי או המטרה של הניקוד נשכחה.
ב- Wolf 3d באמת עיניין מישהו אם  הוא ניקד ממש גבוה? אותי אישית זה לא עיניין אף פעם.
מה שכן עיניין אותי זה למצוא את הסודות, להרוג את האויבים ולעבור את הבוסים שהיו מספקים, הניקוד היה שם רק בשביל ליהיות שם ולהגיד כמה גביעים או מה שז הלא יהיה שהיה צריך לאסוף\איזה משהו רנדומלי עם ההריגות שאף פעם לא התקשר לכלום, משהו שברוב המקרים רק האט את המשחק ולא היה קשור וזה סתם היה שם והעמיס אלמנטים על המשחק.

WOLF3D דוגמא טובה לתופעה של המעבר למרות שפחות באה לידי ביטוי היום, אבל עדיין זה לא משהו שהתשנה יותר מדי.
אפילו היום אפשר למצוא מדי פעם איזה FPS שדוחף ניקוד בסוף קמפין עפ' מספר לא ידוע של גורמים ובלי הקשר, זה לא פוגע באופן ישיר אבל זה לא מוסיף ומיותר, או המספר הרנדומלי שמופיע אחריי כל מטרה במשחק

גם במשחקי אסטרטגיה היה את זה ברמה מסוימת עם הסטאטים בסוף קרב שאתה מסתכל עליהם ולא אומרים לך כלום או עוזרים לך לנתח.
המשחק גם ככה כל כך ממוקד באלמנט האסטרטגי, של בניית מחנה וצבא, איסוף משאבים וכל זה התנקז בסופו של דבר אל איך  אתה ניצלת את הצבא והמשאבים, לראות נתונים על כמה עץ האויב אסף לא באמת ישנו לי כי הנתונים האלה תלויים בכל כך הרבה דברים וכל כך פתוחים  מבחינת מה השפיע אליהם שרק לראות את הקרב באמת יוכל לעזור לי להכניס את זה להקשר.

הבעיה הכי גדולה שמצאתי זה במשחקי "Arcade" של היום(או לפחות ההגדרה של זה היום).
כמעט כל משחק פלאש או Indie שיצא לי לשחק כלל ניקוד ברמה כלשהי, ברוב המקרים הניקוד היה שם כי זה קל לעשות ניקוד על כל אויב שמת בהם, אבל מבחינת השפעה וקישור של הניקוד על הגיימפליי זה לא היה קיים.

הרבה מהם כן מתבססים על משחקי Arcade וניקוד זה היה חלק מאוד מרכזי מההעולם הזה אבל ברוב המקרים הניקוד כמעט ברמה של המערכת ניקוד הלא קיימת של 1942, היא שמה אבל רק ליופי ולא באמת משנה לשחקן או למשחק, ברוב המקרים אין במשחקים את הרמת קושי של 1942 ואז הכל נופל.
האלמנט החשוב של המשחק שבאמת הרבה מהההשאבות והרצון של השחקן באה ממנו יוצא שטוח ודל ולא משנה כמה יהיה ערכי הפקה גבוהים הוא תמיד יפגע בזה במקום כלשהו.

זה משהו שחשוב מאוד למשחק במימד הכי בסיסי(להכניס את מה שהופך את השחקן טוב באלמנטים השונים של המשחק למספר ונוסחא ובאמת לחבר הכל לחבילה אחת). אם טיפה חשיבה אני בטוח שהיוצר היה יכול לחשוב על דרך לקשר את הניקוד למשחק באופן ישיר מעבר להרגת X אויבים וכל אויב מביא לך Y ניקוד ויוצר נוסחא שבאמת ברורה ונותנת מקום לכל אלמנט מהמשחק אבל משום מה זה איכשהו תמיד מרגיש כמו משהו שפיספסו בשלבי בסיס.

Kyojin no Hoshi וקצת עידכוני פאנסאב

Kyojin no Hoshi

אז התחלתי לראות את הסדרה Kyojin no Hoshi הרבה פעמים שמעתי את השם וקראתי המלצות מהמעט אנשים שראו אותה אבל היא נראתה די ארוכה וקשה להשגה באופן כללי, אני ממש לא מצטער עד עכשיו כי היא באמת עומדת במה שקראתי

על הסדרה Hoshi Hyuuma מגיל צעיר אומן עי אבא שלו בבייסבול אשר ראה אותו במקרה זורק דרך חור קטן בקיר בבית וזיהה את הפוטנציאל, במשך הרבה זמן אומן עי אביב באימונים קשים ודי נוראיים למען החלום ליהיות שחקן בייסבול מקצועי בGIANTS.

טיפה רשמים כלליים
 ביינתים מרגישה בקצב מעולה וכל פרק באמת מקדם את הסיפור והדמויות, גם כל פרק גם מצליח לשמור על המתח שסדרה צריכה לשמור בשביל למשוך את הצופה דבר שלא כזה מובן מאליו.
אני ממש אוהב את האווירה הדי דלה ומדכאת סביב הדמותש ניהיית לאט לאט יותר ויותר חיה ושמחה ים כל מה שקורה לו זה יותר מייצג את זרימת החיים ואיך מתחילים מקצת ולאט לאט רואים איך הוא לומד מהכל תוך כדי שמירה על אירועים שיתנו לו הזדמנות להתפתח.

הציור די בסדר בסך הכול, לפעמים יש את המקרה שדמות מתעוות או פני םמעוותו אבל זה לא משהו יותר מדי נורא, במיוחד ביחס לתקופה שהרבה סדרות היו הרבה יותר פשוטות בעיצוב,
האנימציה מעבירה את המסר לפעמים מרגישים את המיחזור יותר  או כל מיני Pan and Zoom למינהם אבל כשזה מגיע למשחקים או ריצה זה כן מרגיש די טוב
.היו כמה קטעים שנראו די ניסיוניים(משהו בסגנון של יאמאטו עם החייזרים שבעצם היו בצבעי מים  אם אני זוכר נכון) ויש מדי פעם טיפה משחק עם שכבות בCEL.

בסהכ אני ממש נהנה ביינתים, הייתי שמח אם קבוצה הייתה מתרגמת את זה, אבל מעבר לTSHS אין יותר מדי קבוצות שיש להם עיניין בתקופה

   

עדכוני פאנסאב

בזמן האחרון הרבה פרוייקטים חדשים קפצו ואני לא חושב שהם באמת מקבלים את התשומת לב שמגיע להם אז הנה רשימה חלקית

Cat's Eye

עכשיו מתרגמים את הBD של Cat's eye  ונראה שיתרגמו סוף סוף את החלק השני, זה סדרה על צוות של של גנבות במשהו כמו City Hunter מבחינת סיפור, כל פקר יש גניבה שאחד חברות הקבוצה מבצעות או תקרית שקרו להן ואיך הן מתמודדות עם זה וכד', זה יחסית טיפה יותר כבד ב80S, אבל זה מומלץ לצפייה ודי מרענן.
התרגום הגיע לפרק 46 מתוך 73 עי TMSubs

Arcadia of My Youth: Infinite Course SSX

 

 

 

כרגע כמעט סיים תרגום עי  Live-Evil (21/22) , לא יצא לי לראות אבל מההכרות שלי עם Harlock ו-Leijiverse זה לפחות יהיה טוב

UFO Senshi Dai Apolon

אז מסתבר שלמישהו כן אכפת מהסדרה(בחירה די מזורה, אני בקושי שמעתי את זה מוזכר מחוץ לאיזכורים כלליים) ו-Luurah Productions התילו לתרגם את זה הם עכשיו בפרק 7 מתוף 26 של הסדרה הראשונה(אני בספק שהם ימצאו משהו מעבר לה)

הקונספט של הסדרה והמכה זה פוטבול אמריקאי אבל אניא לא יודע יותר מדי מעבר

Miyuki

סדרה של אדאצ'י (המנגקה של Touch ו- Cross Game שיצא לו עיבוד אנימה לא מזמן),

בעיקרון רומן חמוד בו מסופר על Wakamatsu Masato והמשולש אהבה שיש לו בין שתי מיוקי אחותו החורגת וחברתו לבית הספר, ממה שהבנתי המנגה די נחתכת באמצע המנגה אבל זה נראה שהם עשו אדפציה  נאמנה למקור שממש תפסה אותו, המנגה עצמה הייתה ממש טובה מבחינת בניית רומן וכל הפיתוח דמויות והייתי ממליץ לבדוק בכל מקרה, בעיקרון התרגום זה פרויקט משולב של Frostii ו-Saizen(Live-Evil עזרו בהתחלה)

H2

עוד סדרה של אדאצ'י שקיבלה תרגוםאו במקרה כאן חידוש לתרגום כי מה שהיה זמין זה תרגום נוראי של בוטלג היא H2.

בעצם עוקבת אחרי הירו והידאו, הירו היה שחקן בייסבול(זורק) ברמה לאומית אשר סבל מפציעה שמנעה ממנו לשחק בייסבול, בגלל זה הוא עבר לבית ספר בלי קבוצת בייסבול שמה הוא פוגש את הארוקו  אשר יש לה מועדון לא רשמי של מעריצי בייסבול שמנסה להחיות קבוצת בייסבול לבית ספר, במהלך הדרך הוא מתמודד עם הפציעה ומגלה האמת עליה, יחד עם הניסיון להחיות קבוצה ולהכנס לתחורות הארצית(קושין)

מהצד השני הידאו חבר טוב שלו מהקבוצה ביסודי,  חובט אגדי נכנס לבית ספר עם קבוצה רצינית

המנגה היא בין האהובות עליי שלו, היא נבנית בצורה מעט איטית אבל טובה ווממוקדת ובסופו של דבר כן מחברת הרבה אלמנטים, המשחקים מוצגים בצורה מעולה ומממה שתורגם נראה שהצליחו לשמר את זה, יצא גם LIVE ACTION  שדי חמוד

הקבוצה שמתרגמת היא Central anime קבוצה ותיקה(היא פעילה מ1992) וגם זאתי שנתנה תרגומים לסדרות כמו Touch ו Legend of the Galactic Heroes,  ביינתים תירגמה 18 פרקים ומשחררת בBATCH ממוקדים

YAWARA

אז עכשיו סיימתי את הסרט השני של הסדרה,  סגירה מעולה בסה"כ
בסך הכול הסדרה הייתה טובה אבל יכלה ליהיות כלכך יותר טובה

על הסדרה
הסדרה מספרת על החיים של יאוורה מהתיכון עד לקולג' והעבודה הסדירה, יאוורה בעלת כישרון מולד לג'ודו, סבא שלה, אלוף ג'ודו ג'יגורו אימן אותה מאז שהיא נולדה בשביל שתשחק בשם בדוג'ו הנטוש שלו ותרוויח לו פרסים ולמעשה כפה עליה.
הסדרה מתחילה מהצגה על החיים שלה וההכרות שלה עם מאטסודה כתב ספורט נלהב שראה את הכישרון החבוי בה והתחיל לעקוב אחריה.
במהלך הדרך היא תכיר אנשים ותתקל במכשולים למצוא את המקום שהיא רוצה ליהיות בו.



דמויות
 במהלך הסדרה נפגשים בהרבה דמויות שונות,  נחמד לראות איך יאוורה משפיעה על החיים שלהם ועל היכולות שלהם, הבעיה מתחילה שהם ברובם דמויות סטטיות, פשוטות ולא כל כך מעניינות בפני עצמם, ודי לא מעניינות על גבול המעצבנות חוץ ממטוסדה ויאוורה

מהדמויות החזורות שעולות לי לראש


סבא שלה, ג'יגורו בן אדם קשה ומיושן שאוהב לרדות  ביאוורה בשביל האינטרסטים האישיים שלו

אבא שלה נכנס אח"כ, כביכול יש לא איזה סיפור אפל ולא מובן למעשה כל ההתנהגות שלו לא מובנת בכללית ואני לא זוכר יותר מדי על האופי שלו

 היריבה שלה, הונאמי סאיאקה, גאונה שכביכול כבשה את כל תחומי הספורט ועזבה מחוסר עיניין ג'יגורו מכניס לה עיניין עם יאוורה בתור היחידה שתנצח אותה, היא די יהירה וגאותנית אבל בזה זה נשאר

 הזונה שנמרחה על מאטסודה, קוניקו, לא זוכר שרציתי לרצוח מישהו כלכך מאז קאיפון בכללית היא סוג של יריב ליאוורה ברומן עם מאטוסדה, היא זונה די בכיינית ומניפולטיבית שתעשה הכול בשביל להשיג את מה שהיא רוצה, היא הופכת ליותר זונה ביחס לכמה מיקוד יש על הרומן מאטסודה

פוג'יקו, היא פוגשת אותה בקולג' לבנות והם ניהיות חברות, אחרי קצת זמן היא מתגלה גם בעלת כישרון לג'ודו אבל אין לה ביטחון בכלל אז היא בכיינית וכל פעם נעזרת ביאוורה שתעודד אותה, דמות מוקצנת שהיא התחיל עם הג'ודו זה ניהיה ממש תמוה

יש כמובן עוד הרבה אבל שאר הדמוית אפילו פחות מפותחות



עלילה וביצוע
ההבטחה של הסדרה זה כביכול המסע של יאוורה ומאטסודה לעבר האולימפיאדה, מההתחלה הסוף היה ברור וכל המתח אמור להיבנות מהמסע עצמו, הבעיה היא שברגע שיש לך מסלול עלילה קבוע של:
נכפה על יאוורה לשחק ג'ודו => כמעט מגיע תחרות היא מחליטה שנמאס לה =>כולם בלחץ ומנסים להכריח אותה שוב.
וזה חוזר על עצמו שוב ושוב, במקום לתת מקום ליריבים השונים, לפתח את הדמויות שבאמת צריכות את זה ואת הרומן,
מה שזה אומר בפועל בשביל שזה יהיה טוב זה שכל חלק צריך להיעשות בצורה מושלמת ובקצב מושלם, בפועל זה נראה כמו תכנון מדויק של אירועים שנפל בקצב התקדמות.

הרבה קטעים פשוט התחילו להרגיש מרוחים בין כל נקודה במחזור סיפור ומהרגע שראיתי אותם בפעם הקודמת זה רק העצים את המריחה, החוסר פיתוח של הדמויות בעקבות המריחה גרם להכל להרגיש כמעט סטטי לקראת הסוף ובמיוחד בחלק של המונית שהרגיש כפול בזמן

החלק של המונית גם היה זוועתי בפני עצמו, הבנייה הייתה אמורה ליהיות מלאת מתח וציפייה לזה שמאטסודה יגיע לתחרות למרות כל הקשיים עם הנהג מונית שנסע ממש לאט והתעלם ממנו לגמרי וזה הצליח עד שניסו קצת לפתור אותו בדרך ממש מפגרת שבמקרה הוא מזכיר את השם שלה ובמקרה הנהג מונית מעריץ שלה בשביל להראות שהיא ניהייתה משהו בינלאומי
ומשם כל מה שניסו לבנות כמו ללחץ מפקקים ובעיות עם המונית פשוט הרגישו כמו עוד מריחה לנקודת מפתח המאוד מאכזבת

סאונד
אני לא שמתי לב למשהו מיוחד באפקטים אבל הם עשו את העבודה
הסאונדטראק כן ברובו היה לא מורגש, בסרט עצמו עשו כמה מנגינות רקע ממש טובות אבל בסהכ זה הרגיש רגיל ולא מיוחד.
הדיבוב היה מעולה בסך הכול אם כי מוקצן מדי.

Circuit Angel

היו כמה OVA בהתחלה על מירוצים ורכבים, רובם די נעלמו בגלל חוסר של תרגום
לא מזמן מישהו בפורום של /m/subs פירסם תרגום לאחד מהם CIRCUIT ANGEL

http://z8.invisionfree.com/mSubs/index.php?showtopic=593

אם אני וכר נכון רובם כן היו בעלי איכות אנימציה וציור יחסית טובה,
Dead Heat זכור לי כמיוחד בגלל הקטע של התלת מימד שהכניסו לחלק קטן במירוץ(תורגם עי DOMO תת קבוצה של ARR שאחראית על התרגום או מציאת תרגום קיים),
גם  Shonan Bakusozoku בפרקים היותר מאוחרים(BETSUNI SCANS קבוצת תרגום חדשה מתרגמת את המנגה)

הקו עלילה הכללי די פשוט אבל זה בסדר ביחס לזמן ריצה של 50 דקות.
 Mariko חובבת אופנועים שפעיל המרוצי רחוב ורוצה להגיע למרוצים ממקצועיים, בדרך היא נתקלת באויבים חברים וכשלים(אביה שלא תומל בתחביב, סכנות, אמצעים וכו')


זה יצא בתקופה שכל הקטע של השוק הבייתי נכנס ממש חזק ונתן לסטודיואים קטנים או דברים שיותר בנישות מקום חדש ויותר רענן וגם יותר מקום "להתפרע" מבחינת גבולות גם מבחינת החופש מהשידורים השבועיים וגם מבחינת בהגבלות בשידור

מאמר שנתקלתי בו של סבא שלי

שסידרתי את הספרייה נתקלתי במסמכים שלקחתי איתי למסע לפולין,
בינהם מאמר על סיום המלחמה שהיה בעלון הקיבוץ שבו ראיינו את סבא שלי, ועוד כמה מכתבים שנשלחו לסבא שלי מהמשפחה שלו בגטו בזמן המלחמה(אותם אני בעצמי מעדיף לא לקרוא)
בכל מקרה היה קשה לקרוא אז העברתי את זה לWORD לשם ארכיון ושזה ישאר לי על המחשב.

את המאמר תוכלו לקרוא כאן

קצת מהדברים שראיתי לאחרונה

Giant Robo 1

כל כך מדהים הקרבות מלאים בסטייל ומלאים בפירוט, מוזיקה מעולה, סגנון ציור קלאסי שמוסיף לאווירה
מענייין איך זה ימשיך

9/10

Galaxy Express 999 1-7


- אני ממש אוהב את הסדרה לביינתים, זה פחות או יותר ביינתים עוסק בעולם שבו חיי נצח הושגו עי להפוך לרובוטים דבר שנפוץ מאוד אבל מי שלא הפך סבל מתנאים קשים בכדור הארץ, Tetsuro אחרי שאמא שלו נהרגה מולו יוצא למסע ברכבת Galaxy Express 999 כוכב בו אפשר להפוך לרובוטים בחינם בעזרת Maetel.

הרכבת נחשבת מאוד יקרה ורק מעטים מצליחים לעלות עליה

כל החלל מרגיש ממש קסום וטוב ואווירה ממש מעולה, אני ממש אוהב את הסגנון ציור שלו
כל פרק לביינתים הם עבר בין כוכבים והציגו בצורה שונה את האנשים שהפכו לרובוטים ומה הם איבדו מהחיים

8/10

Daitarn 3 1-4




בין הסדרות היותר מוקדמות של .tomino(gundam

זה מין Super robot של ג'יימס בונד,

האנימציה די הפתיעה אותי ולמעט החוסר בOST והTransormation המעיק אני ממש נהנה

6/10

eat-man 1-5

Bolt Crank הוא שכיר חרב די מגניב שאוכל מתכות ויכול להוציא מהיד נשקים בעקבות זה

קיצר אקשן סטמי וכיפי, לפעמים יש יותר מדי דיבורים ולא קורה כלום והOST אלוהי(Yoko Kanno), האנימציה נחמדה

7/10

Star Driver 1-3

עד עכשיו יודעים את הרעיון הכללי של העלילה אבל זה עושה רושם שהולך ליהיות אדיר

השיר לפני הקרבות אפי וממכר, האנימציה מעולה, אצ'י שמשתלב טוב

בפרק שלישי סוף סוף הסבירו את איך המכה עובדת והכל מתחיל להתבהר

Panty & Stocking with Garterbelt

כל כך גס מיוחד וכיפי, אין לי מושג איך זה עבר את הצנזורה אבל זה אדיר.

(תמונה לא קשורה בידיוק :P)