אז עכשיו סיימתי את הסרט השני של הסדרה, סגירה מעולה בסה"כ
בסך הכול הסדרה הייתה טובה אבל יכלה ליהיות כלכך יותר טובה
על הסדרה
הסדרה מספרת על החיים של יאוורה מהתיכון עד לקולג' והעבודה הסדירה, יאוורה בעלת כישרון מולד לג'ודו, סבא שלה, אלוף ג'ודו ג'יגורו אימן אותה מאז שהיא נולדה בשביל שתשחק בשם בדוג'ו הנטוש שלו ותרוויח לו פרסים ולמעשה כפה עליה.
הסדרה מתחילה מהצגה על החיים שלה וההכרות שלה עם מאטסודה כתב ספורט נלהב שראה את הכישרון החבוי בה והתחיל לעקוב אחריה.
במהלך הדרך היא תכיר אנשים ותתקל במכשולים למצוא את המקום שהיא רוצה ליהיות בו.
דמויות
במהלך הסדרה נפגשים בהרבה דמויות שונות, נחמד לראות איך יאוורה משפיעה על החיים שלהם ועל היכולות שלהם, הבעיה מתחילה שהם ברובם דמויות סטטיות, פשוטות ולא כל כך מעניינות בפני עצמם, ודי לא מעניינות על גבול המעצבנות חוץ ממטוסדה ויאוורה
מהדמויות החזורות שעולות לי לראש
סבא שלה, ג'יגורו בן אדם קשה ומיושן שאוהב לרדות ביאוורה בשביל האינטרסטים האישיים שלו
אבא שלה נכנס אח"כ, כביכול יש לא איזה סיפור אפל ולא מובן למעשה כל ההתנהגות שלו לא מובנת בכללית ואני לא זוכר יותר מדי על האופי שלו
היריבה שלה, הונאמי סאיאקה, גאונה שכביכול כבשה את כל תחומי הספורט ועזבה מחוסר עיניין ג'יגורו מכניס לה עיניין עם יאוורה בתור היחידה שתנצח אותה, היא די יהירה וגאותנית אבל בזה זה נשאר
הזונה שנמרחה על מאטסודה, קוניקו,
פוג'יקו, היא פוגשת אותה בקולג' לבנות והם ניהיות חברות, אחרי קצת זמן היא מתגלה גם בעלת כישרון לג'ודו אבל אין לה ביטחון בכלל אז היא בכיינית וכל פעם נעזרת ביאוורה שתעודד אותה, דמות מוקצנת שהיא התחיל עם הג'ודו זה ניהיה ממש תמוה
יש כמובן עוד הרבה אבל שאר הדמוית אפילו פחות מפותחות
עלילה וביצוע
ההבטחה של הסדרה זה כביכול המסע של יאוורה ומאטסודה לעבר האולימפיאדה, מההתחלה הסוף היה ברור וכל המתח אמור להיבנות מהמסע עצמו, הבעיה היא שברגע שיש לך מסלול עלילה קבוע של:
נכפה על יאוורה לשחק ג'ודו => כמעט מגיע תחרות היא מחליטה שנמאס לה =>כולם בלחץ ומנסים להכריח אותה שוב.
וזה חוזר על עצמו שוב ושוב, במקום לתת מקום ליריבים השונים, לפתח את הדמויות שבאמת צריכות את זה ואת הרומן,
מה שזה אומר בפועל בשביל שזה יהיה טוב זה שכל חלק צריך להיעשות בצורה מושלמת ובקצב מושלם, בפועל זה נראה כמו תכנון מדויק של אירועים שנפל בקצב התקדמות.
הרבה קטעים פשוט התחילו להרגיש מרוחים בין כל נקודה במחזור סיפור ומהרגע שראיתי אותם בפעם הקודמת זה רק העצים את המריחה, החוסר פיתוח של הדמויות בעקבות המריחה גרם להכל להרגיש כמעט סטטי לקראת הסוף ובמיוחד בחלק של המונית שהרגיש כפול בזמן
החלק של המונית גם היה זוועתי בפני עצמו, הבנייה הייתה אמורה ליהיות מלאת מתח וציפייה לזה שמאטסודה יגיע לתחרות למרות כל הקשיים עם הנהג מונית שנסע ממש לאט והתעלם ממנו לגמרי וזה הצליח עד שניסו קצת לפתור אותו בדרך ממש מפגרת שבמקרה הוא מזכיר את השם שלה ובמקרה הנהג מונית מעריץ שלה בשביל להראות שהיא ניהייתה משהו בינלאומי
ומשם כל מה שניסו לבנות כמו ללחץ מפקקים ובעיות עם המונית פשוט הרגישו כמו עוד מריחה לנקודת מפתח המאוד מאכזבת
סאונד
אני לא שמתי לב למשהו מיוחד באפקטים אבל הם עשו את העבודה
הסאונדטראק כן ברובו היה לא מורגש, בסרט עצמו עשו כמה מנגינות רקע ממש טובות אבל בסהכ זה הרגיש רגיל ולא מיוחד.
הדיבוב היה מעולה בסך הכול אם כי מוקצן מדי.
